פסק-דין בתיק ת"א 23150-05-10

1.     התובעת תבעה את הנתבע בסדר דין מקוצר ע"ס של 56,094 ש"ח בשל הזמנת פרסום במדריך מודפס של התובעת, שפורסם, אך, לטענתה, הנתבע לא שילם לה את המגיע לה.

2.     אין מחלוקת כי ביום 24.7.2005, חתם הנתבע, העוסק בהתקנת דודי שמש, על הזמנת פרסום במדריך המודפס. הנתבע אינו חולק כי אכן קשר הסכם עם מר אסף שמעוני מהתובעת (להלן: " נציג התובעת") לפרסום במדריך "דפי זהב", מסר 12 שיקים בתמורה לפרסום ואף קיבל חשבונית מס, אך לטענתו, מייד בסמוך להסכם בוטלה העסקה בהסכמה והשיקים נשוא העסקה הוחזרו לו, וגם על כך שהשיקים הוחזרו לו - אין מחלוקת. בנוסף לטענה כי העסקה בוטלה טוען הנתבע לשיהוי ניכר באשר באשר ההסכם נחתם ביולי 2005 והתביעה הוגשה ב-13.5.2010.

3.     לאחר הדיון בבקשת הרשות להתגונן ניתנה לנתבע, בהסכמה, רשות להתגונן ובדיון ההוכחות העיד מטעם התובעת, נציג התובעת, וכן העיד הנתבע. לאחר מכן הוגשו סיכומים.

4.     לגרסת התובעת, בשלב מסויים פנה הנתבע אל נציג התובעת בבקשה להחליף את השיקים שמסר לידיו. הנתבע הסביר בקשתו בכך שהוא פתח עסק חדש/עשה שינויים בעסק, ועל כן, לגרסת התובעת, הפציר בנציג התובעת כי יאות להחליף את השיקים ואף הביע בפניו חשש שהשיקים לא יכובדו והדבר עלול לפגוע בנתבע. לגירסת נציג התובעת, כאשר הגיע לביתו של הנתבע, מתוך רצון טוב לעזור לו, העביר אליו את השיקים, עוד לפני שהנתבע העביר לידיו שיקים תחליפיים, וזאת לאור הבטחה מצד הנתבע, כי יעביר לנציג התובעת שיקים חלופיים תוך יום יומיים. נציג התובעת העיד, כי נתן אמון בנתבע וסמך עליו, מכיוון שהוא פרסם בתובעת בעבר ועמד בכל התשלומים.

5.     נציג התובעת העיד כי פנה פעמים רבות במשך שלושה חודשים אל הנתבע בבקשה לקבל את השיקים החלופייים, אך הנתבע לא העביר לו אותם, ולכן הועבר התיק להמשך טיפול משפטי. נציג התובעת העיד עוד, כי בחלק העליון של ההזמנה מצויין תאריך הסגירה של המדריכים, 24.7.2005, קרי, תאריך שלאחריו לא ניתן לרכוש פרסום באותו מדריך, משום שכשלושה שבועות עד חודש לאחר מכן המדריך יורד לדפוס ואז אי אפשר יותר לבטל את הפרסום. הופעת המדריך היתה בחודש ספטמבר 2005. עוד טוענת התובעת, כי על פי סעיף 2 בתנאי ההזמנה, הנתבע היה רשאי לבטל את הפרסום בתנאי שהודעה על כך בכתב תגיע לתובעת בטרם ירד המדריך לדפוס. בעניין זה צויין כי אילו היה הנתבע מבקש לבטל את הפרסום, כפי שהוא טוען, כי אז היה מתבקש לשלוח הודעת ביטול בכתב ולכן מהעובדה שלא נשלחה הודעת ביטול בכתב יש משום ראייה כי ההזמנה לא בוטלה.

6.     בין הצדדים התגלעה מחלוקת צדדית והיא, האם המשיך הנתבע והתקשר עם התובעת לאחר ההזמנה נשוא תיק זה. הנתבע טען כי המשיך ופרסם לאחר ההזמנה אצל התובעת. התובעת טוענת כי אכן הוזמנו פרסומים נוספים עבור שם העסק של הנתבע, דהיינו "סולאר", אולם הפרסומים הוזמנו על ידי מזמין אחר, הגב' עדי סיטבון, ולא על ידי הנתבע. הסתבר בעדות של הנתבע, כי הגב' סיטבון היא מנהלת השיווק בעסק שלו. עוד מבצעת התובעת השוואה בין מספרי הזיהוי של הנתבע כלקוח אצלה לבין מספר הזיהוי בהזמנות שלאחר ההזמנה נשוא התביעה, ומהם עולה כי ההזמנה בוצעה על פי פרמטרים שונים וכי מדובר בטלפונים שונים. לעניין זה אני מוצאת כי התובעת הוכיחה כי ההזמנות הנוספות בוצעו על ידי גורם אחר אצל הנתבע אשר קיבל שם אחר ומספר לקוח אחר ולכן אין לראות בהזמנות שבוצעו בשלב מאוחר יותר כהזמנות של הנתבע.

7.     אשר לעיקרה של התביעה אני מוצאת כי דינה להידחות. התנהלות התובעת בעניין זה אינה סבירה ואינה עולה בקנה אחד עם נסיון החיים והשכל הישר. הואיל ונטל ההוכחה על התובעת, הרי שהשבת השיקים על ידי נציג התובעת לידי הנתבע מהווה הוכחה, שהיא מן המפורסמות לביטול העסקה. אמנם לא נכתבה הודעת ביטול בכתב כנדרש בהזמנה אולם החזרת השיקים לידי המזמין מהווה ראיה משמעותית לביטול עסקה ולכך יש להוסיף שנציג התובעת אשר החזיר את השיקים אף לא החתים את מקבל השיקים על כך שהחזיר את השיקים על תנאי, שיקבל שיקים תחליפיים, כפי שסביר לעשות במקרה זה בודאי בעסקה שהיא בין שני אנשים מנוסים. יתר על כן, נציג התובעת העיד בתשובה לשאלה כי כאשר שולפים שיקים מהנהלת חשבונות יש לשלוח "מייל להנהלת החשבונות בבקשה עם הסבר מדוע" ועוד ציין כי "הכל מתועד" (עמוד 2 לפרוטוקול). אך כאשר נשאל היכן התיעוד והמייל עם הבקשה וההסבר בעניין זה, השיב: "אני לא שומר מייל משנת 2005" (שם), אולם ת/1, שהוגש על ידי התובעת, ואשר אליו אתייחס בהמשך, מביא מיילים שנכתבו שנה לאחר מכן, בשנת 2006. מכאן שקשה להניח שניתן היה להביא מיילים משנת 2006 ולא משנת 2005. לפיכך, אני מוצאת שגרסת התובעת לעניין זה לא הוכחה ואף מסמכים שלכאורה יכולים היו להיות בידה לא הוצגו ולכן גרסתה  נדחית.

8.     יתר על כן התובעת פנתה לנתבע לראשונה כחצי שנה לפני הגשת התביעה (ביום 11.2.2010- נספח 7 לתצהיר נציג התובעת) וזאת בגין עסקה שלטענתה לא שולמה מספטמבר 2005. התובעת טוענת כי נציגה פנה בכתב ובעל פה לנתבע עוד קודם לכן, אולם אין כל פנייה בכתב קודם לאותו מועד. בהקשר לכך הגישה התובעת את ת/1 שהוא אסופת מיילים (לא מלאה, משום שהמיילים הראשונים של שיחת המיילים לא הובאו) בין עובדים שונים של התובעת (לא כולל נציג התובעת) בחודש אוגוסט 2006. מיילים אלה אינם מסייעים לתובעת. ראשית, משום שאינם מובאים במלואם מתחילת הדיון, כאשר בתחילת הדיון ככל הנראה מוצג הנושא ומשום מה קטע זה לא הובא, דבר העומד לחובת התובעת. שנית, כל שנאמר בהם הוא כי השיקים אצל הנציג ובשלב מאוחר יותר כי השיקים נמסרו חזרה ללקוח, ולכן הוחלט להעביר לטיפול משפטי. מכאן אין ללמוד כי יצאה התראה לנתבע ואין בכך כדי לתמוך בגרסת התובעת מדוע הוחזרו השיקים ולא נלקחו שיקים חדשים. יתר על כן, למרות שהנושא עבר לטיפול משפטי בחודש אוגוסט 2006, גם אז לא יצא מכתב לנתבע עד פברואר 2010. 

9.     יחד עם זאת, איני מקבלת את טענת הנתבע כי ההודעות לא פורסמו כלל, כפי שטען בסיכומיו בסעיף ד'. נציג התובעת צירף לתצהירו צילומי פרסומים (נספח 6 לתצהיר), אשר נכתב בתצהיר כי הם צילומי ההודעות מן המדריכים הרלוונטיים ולא נשאל על כך בחקירה הנגדית. מכאן שההודעות אכן פורסמו, אולם ללא הסכמת הנתבע, ולפיכך הנתבע אינו חייב בתשלומם כיוון  שאיננו מחייבים בגין עסקה כפויה. אולם נסיבות אלה יש בהם כדי להשפיע על פסיקת ההוצאות במקרה זה, כך שלמרות דחיית התביעה לא יפסקו הוצאות לטובת הנתבע.

סוף דבר

10.            התביעה נדחית.

11.כאמור, בנסיבות אלה אין מקום לפסיקת הוצאות.

ניתן היום,  כ"ז חשון תשע"ב, 24 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: